זהירות מודדים פה – מסגרת אסטרטגית למדידת social media

מרתון האביב של ZETA TOOLS בונוס לסיכום היום ה-21+

רמי יולזרי

כל טכנולוגיה שהופכת תקשורת אנושית לפשוטה, קלה ונפוצה יותר תאומץ תמיד על ידי מגלים רחבים של אנשים. כך היה עם הדפוס, טלגרף, טלפון, טלקס, פקס, אימייל, אתרי אינטרנט, הודעות טקסט SMS , במובן הזה מדיה חברתית היא המשך ישיר של השרשרת ההיסטורית הזו.  מדיה חברתית מנמיכה את החסמים ומפחיתה את המאמץ הכרוך בהחלפת רעיונות עם אחרים. הערך של תקשורת קלה ונוחה עם יחידים , קבוצות ומוסדות/ארגונים תמיד הייתה בעלת ערך כלכלי מוחשי לארגונים, השאלה תמיד הייתה אותה שאלה : מה הערך של זה ? (רק הטכנולוגיה משתנה). במאמר זה אני סוקר כמה תחומים שרלוונטיים לצרכי מדידה של פעילות במדיה חברתית על מנת ליצור מסגרת פעולה לבניית מדידה של פעילות עסקית במדיה חברתית שתיתן מענה לשאלה : מה הערך של זה ?

מדידת מדיה חברתית מזווית הראיה של מפרסם

מזוית הראייה של מפרסם ההסתכלות על מדיה חברתית היא כאל מערכת שמייצרת RATING. מבחינת מדידה צריך לנסות ולמדוד את גודל הקהל שנחשף למסר מסויים בפרק זמן מסויים.  במילים אחרות VIEWS & CLICKS . לצד זה כדאי לבדוק במדידה רכה יותר : מודעות, תדמית ועוד. המדדים הראשונים שאתה רוצה להשיג הם REACH  ו- FREQUENCY על מנת לדעת האם המסר שלך עבר והגיע אל הקהל (כמה ראו ? כמה נחשפו ? כמה הקליקו ?). במילים אחרות אם מחלקת שיווק שלך מצייצת ביער ואף אחד לא עוקב אחריה, היא לא משמיעה קול.  יחד אם זאת כמות אינה איכות. הצלחה במדיה חברתית אינה נמדדת בכמות האנשים שהמסר הגיע אליהם, אלא כמה חשבו שהמסר היה ראוי.   10 מדדים שאתם חייבים|link|

מדידת מדיה  חברתית מזוית הראיה של יחצ"ן

אם לדבר עליך זה שם המשחק, כדאי שתכיר את השחקנים. העבודה של יחצ"ן טוב היא להכיר את האנשים הנכונים. במושגים של מדיה חברתית המשמעות היא לא רק כמה אנשים עוקבים אחריך אלא כמה אנשים עוקבים אחריהם. ניתן היום למפות ולזהות עוגני השפעה במדיה חברתית כמעט בכל נושא נתון.  מזוית ראיה של יח"צ חשוב לזהות ולהבין מי הם האנשים הכי משפיעים שיכולים להעביר ולהפיץ הלאה את המסר. יכולת ההשפעה שלך טמונה ביכולת שלך להעביר מסר אותנטי.  המדידה צריכה להתרכז ביכולת למדוד את הערך של המסר עבור הקהילה וביכולת למדוד את ההשפעה של הקהל שאליו אתה מכוון (מי אמר WOM ? כל הכבוד, תשובה נכונה).

מדידת מדיה חברתית מזוית הראיה של מנהל המותג ו/או סמנכ"ל השיווק

אוסקר ווילד צדק כשהוא אמר שהדבר היחיד שהוא יותר גרוע מאנשים שמדברים עליך הוא אנשים שלא מדברים עליך. בעידן של מדיה חברתית מרובת ערוצים ופלטפורמות יותר חשוב מה הם אומרים עליך . קריטי !!. עלייה של 658% תוך 24 שעות על המותג שלך זה נהדר אלא אם אתה TOYOTA ונושא השיחה הוא דוושות לא תקינות. המלצה שלי מיקסינג : גם ניטור שיחה וגם סקרים. השילוב נותן תמונה יותר טובה. סקרי אינטרנט מאפשרים לאסוף נתונים במהירות וביתר קלות, ובתקציבים סבירים יחסית לאמצעי מדיה אחרים. אך תזלזלו בסקרים הם יכולים לתת מידע שמערכות ניטור שיחה לא נותנות. שאלות כגון : אתה אוהב את המוצרים שלנו ? אתה אוהב את האתר שלנו ? אתה אוהב את שירות הלקוחות שלנו ?  ניטור שיחה מאפשר מעקב בזמן אמת על נושאי השיחה ועל הניואנסים של הדוברים / מגיבים / מעדכנים ומצייצים. RADIAN 6

מדידת מדיה חברתית מזוית הראיה של מנהל שירות לקוחות

להעביר את המסר הנכון לאנשים הנכונים בזמן הנכון זו דאגתם של הקולגות שלך ממחלקת הפרסום ו/או מחלקת השיווק. מבחינתך כמנהל שירות לקוחות הדאגה העיקרית שלך היא לקבל את המסר הנכון מהלקוח הנכון בזמן הנכון. אתה רוצה למדוד את היכולת הזו. מדיה חברתית נהפכה לזירה ענקית של מחקר שוק רך (שאלון/סקר) וקשה (התנהגות/ניטור) כאחד. מתחמי המדיה החברתית מאפשרים לך להאזין להבין ובעיקר ללמוד האם אתה פוגע במטרה, האם השירות שלך עומד בדרישות הלקוחות. כדאי לך להפוך את המידע שאתה מקבל מהלקוחות שלך בערוצי המדיה החברתית לחלק אורגני ממערך התמיכה והשירות שאתה מנהל. אתה יכול להשתמש במידע הזה בכדי לשפר את חווית הלקוח. למדוד כמה טוב אתה מאזין ומבין אתת הלקוחות יותר חשוב מבחינתך ממדידה של כמה חזק אתה צועק או כמה יפה ויעיל אתה מעביר את המסר שלך.

סיכום

מבחינה אסטרטגית כל אחת מזויות הראייה האלה ניתנת למדידה באמצעים כאלה או אחרים, זה רעיון לפוסט נוסף בנושא לסקור כלים שמתאימים לכל אחת מזויות הראיה.  הכי חשוב : זה שאתם מודדים את זה זה לא מספיק. אם לא קושרים את הנתונים לביצועים עסקיים זה חסר תועלת. השתמשו בנתונים שאתם אוספים כדי לשפר פעילות הן ברמה הטקטית והן עדכון של היעדים האסטרטגיים.

כלי מדידה הם לא גאדג'טים (טוב הם כן .) המטרה של כל המדידה היא לקבוע האם אתה מתקרב או מתרחק מהמטרה שקבעת לעצמך.

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine

רשומה זו פורסמה בקטגוריה DATA MINING, SOCIAL MEDIA, טכניקות ומודלים, יחסי ציבור, מדידת איכות שירות, מרתון, נאמנות לקוחות, פאנלים. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

4 תגובות על זהירות מודדים פה – מסגרת אסטרטגית למדידת social media

  1. מאת אריאל זיסו

    יש לך רשות לפרסם את התגובה היכן שתמצא לנכון.

  2. נכון, אם לא קושרים את הנתונים לביצועים עסקיים זה חסר תועלת. לכן, חשוב לתת את הדעת לנתונים שתיארת גם בקביעת יעדים ותוכניות עבודה.

    ואתה? מתקרב או מתרחק מהמטרה שהצבת לעצמך?
    מתקרב… בטח שמתקרב… :-)
    כל הכבוד על השלמת המרתונ/ים!

    • מאת אריאל זיסו

      כיצד ניתן לנטר מידע (חיפוש מידע) באופן אופטימאלי ברשת האינטרנט ולנתחו ביעילות?
      האם חוק פארטו או בשמו העממי חוק 80/20 עובד גם כאן?

      ישנן חברות שונות היודעות לבצע ניטור יעיל בעולם, אך בארץ ישנן חברות מקצועיות מעטות היודעות לבצע ניתור אופטימאלי איכותי של מידע, היחס בין כמות ואיכות המידע הינו אקספוננציאלי ותלוי בשני גורמים עיקריים, ורסטיליות כלי הניטור (חיפוש) וניסיון המשתמש (הגורם האנושי), ניטור שיחה מאפשר מעקב בזמן אמת על נושאי השיחה ועל הניואנסים של הדוברים / מגיבים / מעדכנים ומצייצים.
      ברוב המקרים המשתמש נתקל בקשיים בשל כלים חינמיים כמו Google Alerts או RADIAN 6 ולכלים נוספים הנחשבים מקצועיים, הטכנולוגיה מוגבלת ואינה לוקלית ו/או ניסיון המשתמש בהם מועט. שילוב נכון של הפרמטרים קריטית לקבלת תוצאות מקצועיות, כלומר כמות ואיכות המידע הרלבנטי למשתמש. התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור המשתמש תיוצר משילוב תוכנה המאפשרת שימוש ביכולות טכנולוגים מתקדמים וגורם אנושי מקצועי המשתמש בה. אופטימאליות תוצאות המידע הינן ביחס ישר לכדאיות העסקית של נותן השירות (תוכנת הניטור) והכדאיות העסקית של השתמש בה, כלומר מקצועיות המשתמש.
      לכל משתמש ישנם צרכים שונים ממערכת הניטור, אך המכנה המשותף לכולם הינו כריית מידע רלוונטי לצרכיו הד-אוק. ישנם משתמשים המעוניינים בקבלת מידע על תחום, מוצר ואישיות וישנם חברות פרסום, יחסי ציבור ומכוני מחקר המעוניינים לבדוק ולמדוד את איכות עבודתם, כלומר קבלת פידבק מחוכמת ההמונים. באוטוסטראדת המידע ואובדן הפרטיות כל אחד מעוניין לקבל מידע עדכני על עצמו והעסק שלו במיידי כמו "זבוב על הקיר" וניתוחו במיידי, ולעיתים אף המלצות לדרכי טיפול בסוגיה או כיצד טופלה סוגיה זו בעבר.
      לאחר זיהוי "השיחה", כלי ניתוח המידע יאפשרו קבלת החלטות "מחוברת" לדרישת ההמונים (צרכנים) לצרכי הפעילות העסקית והפרטית העתידית.
      אך לפני ניתוח המידע יש לבדוק האם אכן נוטר כל המידע הרלוונטי שעליו מתבסס הניתוח, כלומר שאין "חורים" (פספוס) מידע.

      להלן מספר דוגמאות לבדיקת הכלים החינמיים, עשה זאת בעצמך.

      ניטור (חיפוש) בתוכן מערכתי (כתבות) – חברת "גייפ" (ג'ייפ) ו-"בזק" – כך שלא נקבל "רעש" כמו- מבזק חדשות, נחל בזק, מבזק צילום ופגישת בזק או "גייפ סופה".
      ניטור (חיפוש) בתוכן גולשים (Social Media) – "דיזינגוף סנטר" (דזינגף סנתר) וחברת ביטוח "הראל", כך שלא נקבל "הראל סקעת" ומצד שני כן נקבל "הרעל חברת ביטוח".

      השאלות : האם קיבלת נתונים רלוונטיים מכול מקורות המידע ?
      האם קיבלת נתונים ממקורות ש"גורמים מקצועיים" התערבו בשיחה או יצרו אותה ?

      נסה/י לפרסם מאמר באתר, בפורום או בבלוג נישה/מוביל, ראה/י תוך כמה זמן תקבל תוצאת ניטור.

      • מאת zetatools

        יופי של תגובה. אם היינו יודעים, היינו מבקשים ממך לכתוב פוסט אורח. במחשבה שניה , נשמח אם תכתוב לנו פוסט אורח.
        אהבתי מאד :)

להגיב

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. Log Out / לשמור )

Twitter picture

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. Log Out / לשמור )

Facebook photo

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. Log Out / לשמור )

Connecting to %s